בר/ת מצווש בערבה !

"…סבאח אל ח׳יר חאן ראס השיטה בחצבה
יומן מסע
נסכם ״בקצרה״ את הקטע האחרון של אתמול
פשוט למיטב זכרוני (והוא לא במיטבו) חיבקתי את המיזרון דיי קרוב לביס האחרון מהצלי של סבתא עדינה
ופעם אחת ולתמיד – מעניין לי ת׳תחת עם זה מזרן / מיזרון / פולירון – תנו כבר לישון, אכלתם לנו את הראש שם בקיבוץ זיקים.
אז ככה…
אחרי שיצאנו מהמאגר הגדול ביער יתיר, המשכנו לכיוון תל ערד.
בדרררררררך, אני רואה בסיס צבאי משמאלי, ״נח״ל״ כתוב על השלט.
טוב נו, אני מגרד בראש, מה לעזאזל איבדתי שם, יש שם משהו אבל אני לא זוכר מה.
אהההה, נזכרתי, רועי הבן של יעלי עושה שם טירונות והוא נשאר שבת.
יאלה, עושים תרגיל חדירה לבסיס.
אני מחנה עם הבאגי מול השער.
הש.ג. לא היה משועשע.
אהלן וסהלן אני אומר לו.
קוראים לי עומר ואני הבמאי של גבעת חלפון 2, מכיר?
לא, הוא אומר לי.
אני – תקשיב לי טוב יא ש׳ בן ד׳, טלפון אחד לטליק כל צה״ל פה.
הוא – מי זה טליק?
טוב נו, עזבתי את זה.
טלפון קצר לרועי – יאלה תגיע רות סוף
מרחוק אני רואה גג של אוהל נמתח למעלה, הבנתי שהוא וה 194 ס״מ שלו נעמדו.
הוא מתייצב בש.ג.
סרטון קצר יחד, טלפון לאמא, כאפה לראש, ויאלה המשכנו.
ענת נוהגת עכשיו וכולנו נרדמנו (תני כבר בגז ינאעל העולם).
מתדלקים בפז ערד, בעיקר את יובל.
תמר מבסוטה אששששש.
המשכנו לראש זוהר ומשם מנהלתית למעלה זירון.
אני – ילדים שלי חמודים, מעלה זירון זה קשקוש, קליי קלות, רק לא לספר לאף אחד, טוב? אבא לא רוצה שיוציאו לו צו הרחקה.
הם – יאלה יאלה סע כבר יא חופר, אנחנו עוצמים עיניים, אנחנו רגילים.
ירדנו את המעלה החרא והטחון הזה.
הם – צעקות, קללות, תפילות, קמעות – הכל היה שם בדרך.
משם ים המלח ולנחל סדום.
היה אששששש.
יאלה לנאות הכיכר ועין תמר (שתמר הצטלמה בו).
ועכשיו לראלי רייד – נחל אמציהו.
אני – ילדים תחזיקו חזק, נותנים בגזזזזזזזז
הם – סע בן צור סע, רק תסע כבררררר
אחרי 25 ק״מ ו 17 דקות, סיימנו אותו (כפרות על הנחל הזה)
בתחנת הדלק פז בעין חצבה חיכו לנו מיה וסבא אשר וסבתא עדינה.
הם – עם אוכל ומטעמים של בית, היא – לוודא שהיא חוזרת הביתה עוד הערב עם לפחות שניים מהם שלמים.
נסענו לחאן ראס השיטה והם אחרינו.
הגענו למקום המקסים והמדברי הזה שכל פעם בא לך פשוט לקחת שקית עם ביסלי ולעבור לכאן.
וזו ההזדמנות להגיד תודה ענקית לבועז עוז וליעלי על ההרגשה הביתית תמיד.
מושון, הכפיה על ראשו והחליל בידו, קיבלו את פנינו.
הכל מוכן לכם, תיהנו.
אחרי שעה ו 3/4 של אוכל ביתי של סבתא עדינה, שיתוף בחוויות, וקונצרט בלתי נשכח של איש אחד עם חלילית, כולם התקפלו הביתה ב 22:00 ונשארנו יחד יובל ואני.
יחד זה קצת מוגזם להגיד, נשארנו אני והגופה בלי הדופק שלידי.
ענתי ותמרי שלי, איזה כייף שהצטרפתם אלינו למקטע בטיול בר מצווה של יובל, אני אוהב אתכם אוצרות קטנות.
יאלה היום מתחילים בארוחת בוקר בארומה עין חצבה, משם על דרך השלום (פאר טסי – תרגיע ומהר) לאזור עין יהב, צופר, פארן, צוקים, חוות בודדים ערנדל, קטורה, יהל, יוטבתה, מכרות תמנע, העמק הנעלם, ההר השחור, אילות, אילת..
אילת, היא ווי קם
האן האן
יובל ועומר"

בשנת גיל המצווה, ישנה התרגשות רבה ומתעורר רצון לעשייה משמעותית. ילדי המצווה עומדים בפתחו של גיל ההתבגרות ובתחילתו של מסע שהוא מרתק ומלא בתגליות. יחד עם זאת, זוהי תקופה מורכבת, מבלבלת ומלאת אתגרים עבורם. דווקא זה הזמן המיוחד ביותר לשלב בין מסע המדבר אל מסע הגיל, בחיבור מיוחד בין הורה לילדו לטבע ולאדמה. 

לעונג לנו לארח ילדי מצוות הלומדים דרך קסמו של המדבר את דרכם שלהם.

מעוניינים בחופשה משמעותית לכם ולילדכם בני המצווה ? פנו אלינו לאפשרויות !